השיח האנושי הכיר בהדרגה בקדושת חיי האדם
ובזכויותיו כבן אנוש: הקביעה המקראית ש"שפיכות דמים" היא פשע בל יכופר,
נאום ההספד של פריקלס באתונה הקדומה על חירויות היסוד של האזרח והציפיות ממנו (431
לפנה"ס), הקביעה במשנה היהודית ש"כל המאבד נפש אחת כאילו איבד עולם מלא",
(220 לספה"נ). בהדרגה תורגמו התובנות הללו לשיח הפוליטי שתחנות מרכזיות בו
מצוינות להלן.
1215, אנגליה: המגנה כרטא (Magna Carta)
"יהא כל אזרח מוגן בהנאה חופשית מחייו, מחירותו ומרכושו עד
שייפסק אחרת על-ידי דין". המלך ג'והן, בלחץ הברונים, קבע את
ארבעים ושמונה סעיפי "המגילה הגדולה" שעיקרם הגבלת סמכות השליט ובה בעת
הבטחת זכויות הפרט.
הביאס קורפוס - habeas corpus ad
subjiciendum
צו כנגד מאסר שרירותי שבו מעלימים אדם ללא משפט. הביאו את האדם כדי
שיעמוד בגלוי למשפט. כלל ומקובל כיום בכל
מערכות המשפט בעולם. בישראל מוסמך בג"צ להוציא צו זה.
1689,
אנגליה – כתב הזכויות (Bill of Rights)
שנה לאחר המהפכה "המהוללת" נוסח ונתקבל בפרלמנט כתב זכויות
מחודש ומפורט. לאחר שתיים עשרה שנים, בשנת 1701, הפכה מגילת הזכויות לחוק הממלכה.
1776,
ארצות הברית – הכרזת העצמאות
"כל בני האדם נבראו שווים; הוענקו להם מידי בוראם זכויות
מסוימות שאינן ניתנות לוויתור, וביניהן החיים, החירות והשאיפה לאושר". ב 1789
נתקבלו "עשרת התיקונים לחוקה" והם שקיבעו את זכויות האדם בארצות הברית –
The Bill of Rights. העבדות בוטלה בחוק ב 1865 – התיקון ה-13.
1789, צרפת: ההצהרה על זכויות האדם והאזרח
"חירות, שוויון ואחווה". במהפכה הצרפתית התקבל באספה
הלאומית טקסט של שבעה עשר סעיפים המנמק והמפרט את זכויות האדם. הצהרה זו עוגנה
בחוקת צרפת וממנה נפוצה והשפיעה על חוקות מדינות רבות באירופה ובעולם כולו. שנתיים אחר כך זכו
בשוויון גם היהודים.
1924, ז'נבה: הצהרת זכויות הילד, חבר הלאומים.
הכרזה על עקרונות. הנוסח לא חייב את המדינות – בבחינת קריאה מוסרית
בלבד.
10 דצמבר 1948, עצרת האו"ם – ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם.
הוועדה לזכויות האדם ניסחה את סעיפי ההכרזה בעקבות מלחמת העולם
השנייה ומאורעותיה ולפי רוח מגילת הקמה של
ארגון האומות המאוחדות. דמות מפתח בקבלת ההכרזה הייתה אלינור רוזוולט. ישראל אינה
חתומה על ההכרזה שנוצרה טרם היותה חברה באו"ם.
מ-1948 נוסחו אמנות בין-לאומיות המפרטות את
המחויבות לשמירת זכויות האדם הנכללות בהכרזה. ישראל חתמה על מרבית האמנות וההסכמים
הבין-לאומיים בנושא כיבוד זכויות האדם ואשררה אותן כגון:
·
1948 - אמנה בדבר מניעה וענישה של פשע השמדת עם.
·
1951 - אמנה בדבר מעמדם של פליטים.
·
1953 - אמנה בדבר הזכויות הפוליטיות של נשים
·
1956 - אמנה לביעור עבדות
·
1959 - אמנה בדבר זכויות הילד
·
1966 - אמנה בדבר ביטול אפליה גזעית על כל צורותיה
·
1984 - אמנה כנגד עינוי וענישה בלתי אנושיים
·
1986 - אמנה בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות
1950, רומא: אמנה אירופאית להגנה על זכויות האדם וחירויותיו
היסודיות.
מועצת מדינות אירופה התחייבה להגן על זכויות האדם באמצעות בית דין
בין-לאומי. בהסכם הלסינקי, 1975, הצהירו מדינות אירופה, קנדה וארה"ב על
כמה חירויות יסוד וזכויות אדם.
1989, פריז: הכרזת האומות המאוחדות על זכויות הילד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה