אירופה מאז נפוליאון – דיוויד תומסון – כרך ב' (חיבור נוסף על זה שמופיע כבר בבלוג הזה)

הטענה המרכזית אתה נפתח כרך ב' של ספרו של תומסון, גורסת כי בין השנים 1910 – 1960 נצבר ידע מדעי רב יותר מאשר בכל תקופה אחרת עד לאותה העת. תומסון נותן כדוגמה שלושה תחומי מדעים בסיסיים, פיזיקה, כימיה וביולוגיה, שבעקבות מחקרים קודמים ושימוש בטכנולוגיות שמבוססות על מחקרים קודמים, התקדמו משמעותית עד לאמצע המאה ה – 20. תומסון טוען כי ישנו קשר ישיר בין התפתחות הציוויליזציה האירופאית לבין ההתפתחות המדעית, וכי הם נשענים אחד על השני. התפתחות ציוויליזיציונית מביאה עמה פירות מדעיים חדשים, ולהיפך.

תומסון מחלק את הפרק לשלל תחומים בהם התפתחה האנושות באותן שנים מדוברות, ומציין מספר תגליות מדעיות ואנושיות שהשפיעו רבות על הנעשה באירופה באותן שנים. חלק מאותן תגליות קידמו את האנושות רבות ומשפיעות על חיינו עד ימינו אנו, וחלקן גם השפיעו לרעה על חברות מסוימות, ואותן תגליות אף נוצלו לרעה על ידי ממשלות אירופה וארצות הברית.

בתחום הפיזיקה, התגלית המרכזית הייתה סביב האטום והיכולת לבקע אותו, שיכולה להביא על ידי פיתוחה בכורים האטומים ליצירת אנרגיה להפקת חשמל, או ליצירת פצצות אטום שגם בהן נעשה שימוש בשלהי מלחמת העולם השנייה. בנוסף, בעקבות הקצאת משאבים ניכרת מצד ממשלות מערביות, ריבוי התגליות החדשות בתחום הפיזיקה גם השפיע על תגליות חדשות נוספות, שכן תגלית אחת הובילה לאחרת, ונעשה שימוש רב בידע חדש שנצבר בתחום.

בתחום הביולוגיה, מוקד המחקר המרכזי היה סביב נבכי התא החי, כאשר גם כאן הסתמכו במקרים רבים על תגליות חדשות בתחומים אחרים, שעזרו לפיתוח מכשירים וכלים ביולוגיים חדשים. בין שתי מלחמות העולם, עולם הביולוגיה התמקד בעיקר בחיזוק התאוריה של דרווין, ובהשלמתה לכדי תיאוריה אחד רציפה שיכולה להיות ברת יישום.

תחומי ההנדסה והרפואה תפסו גם הם תאוצה בשנים אלו, והושפעו מתגליות מדעיות אחרות בתחומי הפיזיקה והביולוגיה. לראשונה החל להירקם הקשר שבין ההנדסה והרפואה, והחלו להיבנות מכשירים חדישים שתרמו לרפואת האדם. החלה להתפתח הרפואה המונעת, בדמות חיסונים וטיפולים אחרים, שמטרתה הייתה למנוע מחלות עוד טרם הופעתן. במקביל לכך, ועל מנת לתרום יותר לרפואת המנע, עלתה המודעות לשמירה על היגיינה בסיסית, והחלו להירקם קשרים הדוקים בין ארגונים רפואיים וחברתיים, שכן מטרתם היא אחת – שמירה על סביבה נקייה והבטחת בריאות הציבור.

תחום הפסיכולוגיה התפתח בעיקר במישור הקשור למקורותיו הרפואיים והביולוגיים. צמחה ההבנה כי קיים קשר ישיר בין חקר מערכת העצבים והמוח לבין תפקודו של האדם, והחלו אפיקי מחקר חדשים של חקר הלבטים הנפשיים של האדם, שעד לאותה תקופה היו חלק ממחקרים ביולוגיים רחבים יותר. כתוצאה מהפרדת המחקר, והעמקת המחקר בתחום הפסיכולוגיה באופן פרטני, גדל הידע בתחום באופן ניכר והחל להיעשות שימוש בידע בתחומים שונים כמו חינוך, קרימינולוגיה ותעשיה.

גם תחומי הפילוסופיה והמתמטיקה התקדמו רבות באותה תקופה, והחל להיעשות שימוש נרחב במתמטיקה בהקמת ערים, ובשדרוג ערים קיימות. הפילוסופיה נשענה על תגליות מתמטיות, והיה קיים ויכוח תמידי בין החשיבה הפילוסופית לבין הדת הממוסדת והוותיקה יותר.

בתקופת זמן של 55 שנים בלבד, בין השנים 1900 – 1955, עלתה תוחלת חייו של ילד אירופאי ממוצע ב 20 שנים – מה שמצביע אולי יותר מכל על ההתפתחות בשלל תחומים מדעיים, הגברת המודעות לתברואה סביבתית ועל הקשר הישיר שבין רפואת מנע והארכת תוחלת החיים. מספר מקרי המוות בעת הלידה צנח מ142 ל1000 לידות בתחילת המאה, ל31 ל1000 לידות בתחילת המחצית השנייה של המאה ה20. כתוצאה מאותם שינויים גם גדלה אוכלוסיית אירופה ביותר מ100 מיליון איש, ונראה קשר ברור בין רמת התברואה במדינה לבין תוחלת החיים בה. הגידול במספר הנפשות גם הצריך ייצור רב יותר של מזון, ביגוד, תרופות וכו', וכך גדלה גם הכלכלה האירופאית והמחזור הכלכלי, שהתאפשרה תודות להכנסת מיכון חדש לשוק שאפשר ייצור בקצב גבוה יותר, ופחות מגע יד אדם בכל שלבי הייצור והשיווק.

בניגוד לתמורות כלכליות והחברתיות הרבות שחלו באירופה באותן שנים, והביאו להתקדמות טכנולוגית וחברתית דרך תחרות בריאה בין יזמים ומפתחים, ולהגברת הציוויליזציה ברחבי היבשת, מי שחוו את המשבר באותם ימים היו אומני אירופה, ציירים, פסלים, משוררים ומלחינים, שמבחינתם תרבות השפע, שמביאה עמה מלחמות רכוש רבות, הייתה תופעת לוואי לא רצויה. על פי תומסון, קיים דיסוננס מובנה בין המדען לבין האומן. אם תכליתו של המדען היא לחפש אחר האמת, ואחר תופעות טבע שאותן יש לחקור, הרי שהאומן מחפש את היופי שבנסתר, ומנסה דרך דמיונו לפתח את פירות יצירותיו. מכיוון שהתקופה התאפיינה בפיתוחים מדעיים, בדיסוננס שבים המדען לאומן, ידו של המדען ניצחה לרוב, שכן כעת האמת הייתה חשופה לעיני כל, ולא יכול היה עוד האומן להתחבא מאחורי יצירותיו הדמיוניות, שכן הידע כעת נגיש יותר.

בשל כך, ניסו אומני התקופה לפלס את עצמם חזרה למרכז העניינים במספר דרכים – בין אם דרך בחירה בסגנונות מופשטים יותר שלא נשענים על הנעשה במציאות, וכך אין למעשה הכרח להיצמד לעובדות ולנעשה בשטח. היו אומנים שהשלימו עם המציאות, נטשו את שיטות האומנות המסורתיות יותר והמיושנות יותר, והתחברו גם הם לשיטות מודרניות.

השפעה ניכרת להתפתחות הטכנולוגית והתקדמות הפסיכולוגיה הייתה על תחומי הביוגרפיה וההיסטוריה. בעקבות שתי מלחמות העולם שקרו בתקופה זו, עלה הצורך בכתיבת ספרי ומאמרי היסטוריה רבים, שגרמו לצמיחתם של היסטוריונים רבים שהחלו לפעול באותה תקופה. שפע הכותבים גרם לעליה ברמת וסגנון הכתיבה, שהביאו לצמיחת היסטוריונים נוספים וחוזר חלילה.

האומנות שהושפעה בצורה החיובית ביותר מהתמורות ביבשת הייתה האדריכלות – עם ההתקדמות הטכנולוגית, נפתחו בפני אדריכלי היבשת אפשרויות נרחבות יותר לעיצובים חדשניים, וערים חדשות קמו בטעם עיצובי חדש. חומרים חדשים נכנסו לשוק כגון פלדת, בטון וזכוכית, ואפשרו למעצבים לבנות בניינים חדשים ומרשימים יותר. במקביל לכך, ולגידול המתמיד באוכלוסיית היבשת, צמחה ההבנה כי בנוסף להקמת מבנים מרשימים ומפוארים, על האדריכלים העירוניים לבנות מבנים שיהיו שימושיים ככל הניתן, וינצלו את המרחב העירוני בצורה המיטבית. החלה הבנייה העירונית המודרנית כפי שאנו מכירים אותה כיום, כבנייה פשוטה וצפופה ככל הניתן, שתאפשר אכלוס של מספרים תושבים רב ככל הניתן על כל מטר מרובע עירוני.

תחום נוסף שעבר מהפיכה בתקופה זו הוא תחום ההגות והפעולה החברתית. החלו לקום ארגונים חברתיים, שייצגו כל אחד מעמדות שונים בחברה, ותפקידם היה לייצג ולתמוך באותם מעמדות בפני הממשלות המקומיות והשלטונות המקומיים.

בתוך מדעי החברה, התחום שעבר את השינוי המהיר והאינטנסיבי ביותר היה התחום הכלכלי. לטענת תומסון, עד לאמצע המאה ה 20 כל כלכלות אירופה היו מבוססות על עקרונות כלכליים ברורים, שהותוו על ידי כלכלנים מקומיים, והם אלו ששלטו בנעשה בתוך המדינות. הכלכלנים המקומיים הם אלו שניתבו את מידת ההשקעה של המדינה באזרחיה, את אופן גביית המיסים מן האזרחים ולמעשה בנעשה בפן הכלכלי במדינה. הכלכלה הפכה להיות הדומיננטית יותר מבין כל התחומים החברתיים, ומשרדי האוצר המקומיים היו החזקים ביותר מבין כל משרדי הממשלות. הממשלה החלה לשלוט באופן הייצור המקומי, וידעה לווסת על ידי מידת השקעתה את התוצרת המקומית. הממשלות דאגו לכך שלא יתקיים מצב של ייצור יתר לאורך זמן, ושלטו במנגנוני ההיצע והביקוש המקומיים.

לסיכום, המחצית הראשונה של המאה ה20 ברחבי אירופה התאפיינה בפיתוחים רבים בתחומי המדעים השונים. הפיתוחים הרבים השפיעו רבות על תחומי החיים ביבשת – כלכלה, אדריכלות, אומנות וכו'. היו שידעו למנף את הפיתוחים הטכנולוגיים לטובתם האישית, ולטובת שגשוג תחומם. תחומי הבריאות, הכלכלה והתברואה השתפרו משמעותית בתקופה זו, ותוחלת החיים ביבשת עלתה. לעומתם הנפגעים העיקריים מההתקדמות הטכנולוגית היו תחומי האומנות והיצירות החופשיות – אלו שאינם מתבססים בהכרח על מדעים מדויקים אלא מבוססים על דמיון ויצירתיות. בגלל המהפכה הטכנולוגית, והפיכת מקורות המידע לזמינים הרבה יותר, הפכו לימודי המדעים המדויקים למבוקשים יותר, ובמקביל דעכו היצירתיות והדמיון.