דיוויד תומסון - אירופה מאז נפוליאון כרך ב', 1984, פרק ציוויליזציה ותרבות

150 השנים האחרונות באירופה היו שנים בהן אירופה חוותה שינויים רבים שתרמו לעיצוב המציאות שאנו חיים בה כיום. ניתן להסתכל על תקופה זו כתקופה שהביאה לידי שינוי בתמונת אירופה כיום והתפתחו במהלכה תחומי חיים שונים כמו המדע, הטכנולוגיה והכלכלה בצורה משמעותית ובקצב  מהיר באופן יחסי לתקופה שקדמה לה. באמצעות השינוי הצליח האדם להעמיד בפניו כלים יעילים יותר לצורך התמודדות עם משברים ואתגרים במהלך חייו. שימור המידע והיכולת להשתמש בו ככלי לפיתוח מיומנויות לפתרון בעיות הביא לידי תמורות נרחבות בתוחלת ובאיכות חיי אדם באירופה ובאנושות כולה.

ניקח לדוגמא ראשונה את תחום המדע ונבחון את השינוי המהותי שנעשה בו באירופה והשפעת השינוי על חיי אדם. הידע המדעי החל להצטבר בקצב מהיר והדבר הוביל לפיתוח אמצעים שונים אשר נועדו להקל על האדם מבחינה פיזית ושאפו לשפר את איכות החיים. החשיבה המדעית התפתחה וליותר אנשים ניתנה ההזדמנות לפתח רעיונות אלו ולאנשים לא משכילים ליהנות מהפירות של אותם רעיונות. התגליות המדעיות הצטברו עם הזמן והאדם והחברה ידעו יותר טכנולוגיה בחייהם מאי פעם. דוגמא חשובה שמשפיעה על חיינו עד היום היא פצצת האטום. למעשה, יכולת הפקת האנרגיה התפתחה והידע בתחום התרחב במהירות יחסית. ג'יימס צדוויק, פיזיקאי אנגלי אשר גילה כי בגרעין האטום קיים חלקיק הנקרא ניטרון שאין לו מטען חשמלי ולכן הוא מסוגל לחדור לגרעיני היסודות הכבדים ביותר ולפרק אותם. באמצעות תגלית זו, סלל צד'וויק את הדרך לביקוע אורניום ובהמשך לייצור פצצת האטום. למעשה, 15 שנים בלבד לאחר תגליתו נוצרה פצצת האטום. יש לציין כי הוויכוחים בנוגע לשאלה האם תגליתו של צ'דוויק היא נחוצה או מוסרית קיימים ולא ניתן להתעלם מהם. יחד עם זאת כדאי להעריך אך התגלית הזו כתגלית מדעית בעלת חשיבות היסטורית באופן אובייקטיבי ככל ניתן.  דוגמא נוספת וחשובה בתחום המדע היא ההתקדמות המשמעותית היא התגליות הרפואיות המצילות חיים. אם ניקח למשל את גילוי האינסולין בידי צ'ארלס בסט ופרדריק בנטינג ב-1912, גילוי הפניצילין, האנטיביוטיקה והתפתחות ניכרת בתחום הכירורגיה והרפואה המונעת. כל אלו תרמו במידה משמעותית להארכת תוחלת חיי אדם ושיפור איכות החיים.

הדוגמאות של תרומת המדע ותגליותיו הן רבות מאוד ולכן הודגשו רק מעטות מהן. בסופו של דבר רצוי להעריך את תרומת המדע לחיי בני האדם בכלל ולחיי תושבי אירופה בפרט. התגליות המדעיות עם שימור הידע נערמו זו על זו בקצב יחסית מהיר והדבר הוביל לשינוי מהותי בחשיבה המדעית בקרב בני האדם ב-150 השנים האחרונות. המדעים המדויקים היו כעת, יותר מאי פעם, תחום משגשג שהמשיך להתפתח עם הזמן ואנו נהנים מפירותיו עד היום.

תחום הכלכלה השתנה גם הוא בצורה נרחבת בתקופה המדוברת. משום שלא ניכנס לעומק הכלכלה באירופה נציין רק שגם היא כמו המדעים פיתחו תהליכים רבים בכלכלה במישור הפנימי במדינות ובמישור הבינלאומי. בהסתכלות ממבט מלמעלה ניתן לראות כי נושא חלוקת העבודה התפתח בצורה משמעותית והייעול הפך למטרה עיקרית בקרב המעסיקים ומנהיגי המדינות. אותו ייעול הביא להגברה בייצור ובצריכה ובאמצעות כך מתן מענה על האינטרסים הכלכליים-חברתיים השונים שהלכו והתפתחו. התפתחות המדע והטכנולוגיה הביאה בין השאר להגברת הצורך במפעלים, בכוח עבודה פרקטי ומתוכנן היטב ובהקמת תהליך ייצור מהיר שישרת את האינטרסים השונים במעורבים בתהליך המכירה ורכישה של כל המוצרים החל מבדים ועד לאדמות וכלי נשק. האינטרסים הכלכליים של המדינות השונות באירופה הלכו וגברו וכך גם ההבנה שיש חשיבות רבה לשמירה על האינטרסים הכלכליים של כל מדינה. כל מדינות אירופה הפכו לחרדות ,ובצדק יותר, למשאבי הטבע שלהן. הן פעלו לעיתים עם יותר הצלחה ולעיתים פחות, למען קיום מערכת יחסים כלכלית מאוזנת ככל האפשר מתוך החשש למשבר כלכלי. אותו חשש נמצא בתודעתם של פירמידת בעלי ההון והוא המניע העיקרי לשמירה על איזון יחסי בכלכלת המדינה ומחוצה לה.

בחנו באופן כללי יחסית את תמורות המדע, הטכנולוגיה והכלכלה המתפתחת באירופה. ראוי לציין כי ההתפתחות באירופה הייתה גם בתחומים נוספים כמו האומנות, הפילוסופיה ועוד. המטרה היא להציג את מידת השינוי הגדול שעשתה אירופה ב-150 השנים האחרונות. הרחבת הידע ותהליך שדרוג איכות החיים קיבלו משמעות מקיפה יותר בתקופה זו. כעת האדם ידע יותר והשתמש בידע שלו לבניית סביבה מאוזנת יותר עם יותר פריבילגיות מבעבר ובקצב מהיר. כל השינויים שקרו הובילו מעבר להתפתחות חומרית, להתפתחות חשיבה תרבותית מסוג חדש. הציוויליזציה והתמורות בה שינוי את האופן בו מתנהלת התרבות האירופאית בתקופה זו. החברה באירופה התחילה להיות מאוגדת וקולקטיבית יותר מבעבר. למען שמירה על האינטרסים של האדם הפרטי ושמירה על האיזון וההרמוניה בתוך המדינה התפתחה מדיניות שבה המדינה דואגת לאינטרסים שלה כלפי חוץ ולא מתעלמת מאיכות חיי אזרחיה בפנים. במילים אחרות, ההתפתחויות בתחומי החיים השוני כמו המדע, הטכנולוגיה והכלכלה הביאו בין השאר לייצור מוגבר של רעיונות חברתיים וריבוי דעות וחשיבה סובייקטיבית וקולקטיבית כאחד. מנהיגי המדינות הבינו שחשוב להימנע ממלחמה ולשאוף לשלום תוך שמירה על האינטרסים שלהם אך לא פחות חשוב לדאוג לרווחת אזרחיהם. מכאן התפתח רעיון "מדינת סעד". רעיון זה כולל בתוכו את השינוי בצעדים שנוקטת המדינה כלפי אזרחיה. משום שהיא מבינה שחשוב לדאוג לאיזון בתוך המדינה, היא דואגת לרווחת אזרחיה באמצעות מתן רשות להתאגדות פועלים, תחזוקת תשתיות ודאגה לבריאות ציבורית. כל אלו שהיו בעבר נחלת המשכילים ובעלי ההון, כעת ניתנו באופן שונה בכל מדינה לאזרחיה. הדבר העלה את איכות החיים לרבים מתושבי אירופה ובכך מערכת היחסים בין הפרט למדינה הפכה למורכבת יותר מאי פעם.

כאמור האדם האירופאי בתקופה ההיא נהנה הן מהפירות החומריים של השינויים בתקופתו והן מהפירות התרבותיים והחברתיים. עם תיאור תמונה זו, אין להניח שתקופה זו הייתה שלווה ויציבה לחלוטין ביותר בהיסטוריה. שכן האדם שנהנה מאנטיביוטיקה וספרי פילוסופיה כעת ניצב מול אתגרים חדשים שהציבה מולו המציאות התרבותית החדשה. התוצאות של התרבות השונה שהתפתחה באירופה לא היו רק חיוביות אלא גם העמידו בפני האדם וסביבתו סכנות חדשות שכעת נאלץ להתמודד איתן. השינוי התרבותי יכול להיות, והיה גם כפי שאנו רואים במבט היסטורי אחורה, שלילי ומסוכן ביותר. במדע שתגליותיו תרבו כה רבות להארכת תוחלת החיים ושיפור איכות החיים נעשה שימוש לצורך הצדקת תורת הגזע על ידי אדולף היטלר, מנהיג הרייך השלישי. אותה תורת גזע שכפי שאנו כבר יודעים להסביר, הייתה הצדקה לרצח מתועש והמוני של מילוני חפים מפשע והובילה בסופו של דבר למלחמת עולם שנייה שגבתה חיים רבים.

כמו כן, לצד התפתחות רעיונות של קולקטיביות ודאגת המדינה לפרט, התחזקו רעיונות לאומניים, בחלקם קיצוניים יותר בגישתם ובחלקם פחות. אותם רעיונות שהיו קיימים לפני התחזקו בצורה משמעותית בתקופה ההיא. גם הם הבסיס להתפתחות מאבקים רבים בהיסטוריה של עמים שרוצים להתנתק מהשלטון שנכפה עליהם, גם במחיר של מלחמה. הזכות להגדרה עצמית קיבלה משמעות אחרת בתקופה זו ושימשה כלגיטימציה להתמדה בקונפליקטים בין צדדים שונים, שחלקם נמשכים עד היום.

לכן, לאחר שבחנו את הגורמים והתוצאות השונות נסתכל שוב על השינוי המהותי שעברה אירופה ב-150 השנים האחרונות ונוכל להעריך שוב את מידת השינוי. אותו שינוי שבזכות תגליותיו אנו חיים כיום עד גיל 80 ולא עד 40, ואנחנו יכולים להתאגד ולשבות במקום עבודתנו ומישהו יגן עלינו בזמן שאנו עושים זאת וימנע את פיטורינו. אם נסקור את ההיסטוריה של תקופה זו ככל הנראה נימשך יותר לתוצאות הטובות שהניבו שינויים אלו. אם נסתכל יותר לעומק נוכל לבחון גם את התוצאות הפחות טובות שחלקן הוצגו מקודם. אנו כבני אדם פרטיים שואפים כיום יותר מתמיד לשיפור איכות החיים במדינות שבהן אנו חיים. המדינות דואגות לאינטרסים הכלכליים שלהן ומבינות לרוב את העדיפות שבשלום על פני מלחמה ואת החשיבות שבדאגה לאזרח העני והלא משכיל לצד שכנו המשכיל ובעל ההון. אנו מושפעים עד היום מהתמורות שחלו באירופה ב-150 השנים האחרונות לטוב ולרע.

למעשה, עלינו להעריך את החיוביות שבשינויים אך לא לשכוח את הסכנות שהם מציבים לנו. אם נחשוב שתקופה זו התאפיינה בשגשוג ואושר בלבד, נהיה תמימים למדי ולא נוכל בראייה מסוג זה להסתכל על ההווה במידה אובייקטיבית מספיק ובטח שלא להעריך בכבוד זהיר את הסכנות שבעתיד. עלינו לצד המשך השאיפה לשיפור העתיד, לא לשכוח מהסכנות שבו. נוכל להעריך סכנות אלו באמצעות בחינת ההיסטוריה שלנו שהיא למעשה הכלי העיקרי שבאמצעותו ביכולתנו להסתכל קדימה. הפקת לקחים מהעבר, עם כל הקושי שבדבר, היא המפתח שבאמצעותו נוכל להיות בבקרה ולהימנע מהתדרדרות כלכלית, חברתית ומוסרית.