האדם כיצור מחפש משמעות>>סמלים>>פרשנות>>שפה>>תרבות
האדם כיצור שואף לודאות>>חומרית (כלכלית) וחברתית
El hombre como criatura que busca un significado >> Símbolos >> Interpretación >> Idioma >> Cultura
El hombre como criatura luchando por las certidumbres >> materiales (económicas) y sociales.
השפה>מלים טעונות>מלים מאפשרות [ביאליק: גילוי וכיסוי בלשון]
החברה> המוכר והזר
Idioma> palabras cargadas> Palabras que permiten [Bialik: gilui ve kisui balashon]
Sociedad> el conocido y el Extranjero
↧
מגוון דרכי הביטוי החברתיות-תרבותיות: אמנות, שירה, ריקוד, ספרות ועוד, וגם היסטוריוגרפיה
הסיפור הסגור מול הסיפור הפתוח
היסטוריוגרפיה: טקסט וקונטקסט\מקום וזמן\שאלות סובייקטיביות שניתן להשיב עליהן באופן אובייקטיבי
La variedad de expresiones socioculturales: arte, poesía, danza, literatura y más, así como la historiografía.
El cuento cerrado frente al cuento abierto.
Historiografía: texto y contexto / lugar y tiempo / preguntas subjetivas que pueden responderse objetivamente
↧
ייחודה של ההיסטוריוגרפיה אמור היה להיות במתודה אבל בתקופתנו ניתן להלביש שקרים מהותיים בלבוש של אמת מתודית (הדוגמאות של פוריסון מזה ושל שניי מזה)
La singularidad de la historiografía se suponía que estaba en el método, pero en nuestro tiempo es posible vestir mentiras esenciales en la forma de verdad metodológica (los ejemplos de Furisson en un lado y de Heinreich Schnee por el otro)
סיור גבול הצפון והויכוח על מדיניות הבטחון והשלום של ישראל - יישום הגישה ההיסטוריוגרפית:
כל הדיון במלחמות כאלו ואחרות מיותר אם מניחים שאין עם יהודי ואין לו זכויות בארץ ישראל
כל הדיון במלחמות חשוב אם מניחים את ההפך ואם לוקחים בחשבון שתי אסכולות מנוגדות למימוש הציונות: השתלבות תוך זיהוי אפשרויות ('מומנטום') מול בדלנות תוך זיהוי אפשרויות כאיום וכסיכון (סטטוס-קוו)
גרעין, שטחים, ירדן-אש"ף, וושינגטון-אוסלו, רבין-פרס
La frontera norte y el debate sobre la política de seguridad y paz de Israel: implementación del enfoque historiográfico:
Toda la discusión de estas y otras guerras es superflua al asumir que no hay un pueblo judío ni derechos en la Tierra de Israel.
La discusión completa de las guerras es importante si se asume lo contrario y se tienen en cuenta dos escuelas opuestas para la realización del sionismo: la integración con la identificación de posibilidades (Momentum) versus el separatismo, identificando las opciones como una amenaza y un status quo.
Armas nucleares, territorios, Jordania-OLP, Washington-Oslo, Rabin-Peres
התיזה של ירושלמי: זכרון והיסטוריוגרפיה הם שני דברים שונים/ בימינו (1976) יש סכנה לעתידו של העבר היהודי
החשש המוגזם של ירושלמי: אפשר להיות גם ביקורתי ואנליטי וגם מחובר לרצף התודעה היהודית ההיסטורית
La tesis de Yerushalmi: La memoria y la historiografía son dos cosas diferentes. En nuestro tiempo (1976) existe un peligro para el futuro del pasado judío.
El miedo exagerado de Yerushalmi: es posible ser crítico y analítico y también estar conectado a la continuidad de la conciencia judía histórica.
↧
1819 כנקודת מוצא להתפתחות ההיסטוריוגרפיה היהודית: הרפורמה והחת"ם סופר, קונגרס וינה, פרעות הפ-הפ
המגמות המנוגדות בקרב 'חכמת ישראל': היסטוריזציה של היהדות כי הגיע הסוף או כי יש כאן התחלה חדשה
1819 como punto de partida para el desarrollo de la historiografía judía: Reforma y Chatam Sofer, el Congreso de Viena, los Pogroms 'hep-hep'
Las tendencias contrastantes entre la "Wissenschaft des Judentums": la historización del judaísmo de que el fin ha llegado o que hay un nuevo comienzo aquí
↧
היינריץ צבי גרץ: המשכיות יהודית היסטורית, תולדות הסבל והגבורה
שמעון דובנוב: דברי ימי עם עולם (האמנסיפציה כנקודת מפנה)
שלום בארון: היסטוריה חברתית ודתית של העם היהודי (ורביזיה של 'ההיסטוריה הבכיינית' ושל האמנסיפציה)
האסכולה הירושלמית: ארץ ישראל והעברית כמרכז הכובד
הביקורת הראשונה על האסכולה הירושלמית: יעקב כ"ץ - היסטוריה חברתית ומתודולוגיה סוציולוגית-הלכתית
חיים יוסף ירושלמי: החשש מהמשך הזכרון היהודי בעידן של היסטוריוגרפיה מדעית
'תולדות עם ישראל' בשלושה כרכים (הנסיון האחרון לכתיבה של היסטוריה יהודית כוללת)
הביקורת הפוסט-ציונית: שבירת הכלים המוחלטת ('אין היסטוריה - יש היסטוריונים')
הפולמוס האנטי-פוסט-ציוני (הגנה על המקצוע תוך המשך קיומו הלא-פעם נקודתי)
Heinrich Zvi Graetz: continuidad histórica judía, la historia del sufrimiento y el heroísmo
Shimon Dubnow: Historia del pueblo eterno y disperso (La emancipación como un punto de cambio)
Shalom Baron: La historia social y religiosa del pueblo judío (una revisión de la "historia lacrimoza" y de la emancipación)
La escuela de Jerusalén: la tierra de Israel y el hebreo son el centro de gravedad
La primera crítica de la escuela de Jerusalén: Jacob Katz - historia social y metodología sociológico-halajista
Chaim Yosef Yerushalmi: duda en cuanto la continuación de la memoria judía en una era de historiografía científica analytica.
"La historia del pueblo judío" en tres volúmenes (el último intento de escribir una historia judía completa, y no por un solo escrtiror)
La crítica post-sionista: romper todad la esquemas ("No hay historia, hay historiadores")
La polémica anti-post-sionista (defensa de la profesión mientras continúando el trabajo de investigacion que puede ser muy hasta demasiado especifico)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה