נהוגה משום מה במדעי החברה שיטת ההפניה הסתמית.
למשל: גולדברג 2009. יש הגיון בהפניה סתמית כזו אם מדברים באופן כללי על איזו תיזה
של גולדברג שראתה אור ב-2009. אבל אם התיזה הזו עומדת במרכזו של פרק, ואפילו של תת
פרק ואפילו של פיסקה הטוענת טענות ספציפיות, על ההפניה להיות בהתאם: ספציפית.
כי הפניה
איננה יכולה להיות הפניה, כלומר היא לא מפנה לשום מקום, אם היא סתמית ולא ספציפית.
כל מדען חברה אמור להבין את זה, לא כמדען חברה אלא כבעל 'שכל-ישר. הפניה ספציפית
למקור שווה באופייה ובערכה להפנייה למספר החדר שלהם, לחשבון הבנק שלהם, למספר
הטלפון שלהם ולמקום הישיבה בטיסה המסויימת שלהם למקום מסויים במועד מסויים, בו
מתקיים כנס מדעי מסויים בנושא מסויים.
לצערי אינני שולט בחלוקת המשכורות בעולמנו, אבל
לו היה הדבר בידי, הייתי שולח לכל הגאונים של מדעי החברה את המשכורת 'לבנק בתל
אביב'. כי ככה הם מלמדים אתכם לבצע הפניה. להפנות ל'גולדברג 2009' זה כמו לומר
למישהו שהעברתי לו כסף ל'בנק בתל אביב'. איזה בנק? איזה סניף? לאיזה מספר חשבון?
את מי זה מעניין. העיקר שהעברתי כסף לבנק.
אז מה אמורים לעשות מדעני חברה? בדיוק את מה
שעושים דוורים או חשבי-שכר או טייסים או נהגי אוטובוס או רופאים או מכונאים או
טכנאי טלוויזיה או כל בעל מקצוע אחר: להפנות למקום המדוייק. הדוור מביא דואר לכתובת מדוייקת (רחוב הרצל 45
דירה 8 בנתניה ולא 'רחוב בנתניה'), חשב-שכר מעביר משכורת לחשבון בנק מסויים; הטכנאי
בא לתקן את הטלוויזיה המסויימת בחדר ההורים ולא בחדר הילדים, והוא מתקן את
הטלוויזיה של משפחת כהן ברחוב הרצל 45 דירה 8 בנתניה ולא את של 'משפחת כהן'. וטייס
טס לא 'לאירופה' ואפילו לא ל'גרמניה' אלא למסלול מסויים בשעה מסויימת בשדה התעופה
של פרנקפורט (אחרת הוא הורג בערך 700 איש במכה).
וכך גם אמור לנהוג מדען חברה. להפנות למקום
ספציפי. למשל: Goldberg
2009:45 ,
כלומר 'עמוד 45 בספר שפירסם גולדברג ב-2009 . זו נקראת הפניה וזו משמעותה היחידה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה